העסקה ישירה של עובד זר סיעודי
הגעתם לשלב בו החלטתם להעסיק עובד זר סיעודי. וקיבלתם החלטה על קבלת גמלת הסיעוד בכסף ולא בעין (כלומר לא על ידי נותני שירותי טיפול סיעודי בבית וכד'). דעו כי יש להחלטה זו יתרונות ברורים ומעט חסרונות.
אז מה היא בעצם העסקה ישירה ?
העסקה ישירה של עובד זר סיעודי מתייחסת למצב שבו המטפל או המטפלת הזרים מועסקים ישירות על ידי המשפחות, ללא מעורבות של חברת סיעוד. בתהליך זה, המשפחה אחראית על כל ההיבטים של העסקת העובד, כולל תשלום שכר, ביטוח, והסדרת תנאי העבודה. לתוכנית הליווי שלנו למעסיק בהעסקה ישירה לחצו כאן
יש כמה יתרונות להעסקה ישירה ובלעדית של העובד הזר הסיעודי על ידי המשפחה:
- חסכון בעלויות – העסקה ישירה עשויה להיות זולה יותר, מכיוון שאין צורך לשלם לחברת סיעוד את העמלות שלה. שיכולות להסתכם במאות שקלים בשנה ואפילו יותר (ברמות הגבוהות של הזכאות לגמלת הסיעוד).
- שליטה רבה יותר – המשפחה מקבלת יותר שליטה על תנאי העבודה של העובד, כולל שעות העבודה וההסכמים האישיים. עם זאת, כדי להעסיק נכון וכחוק המשפחה צריכה להיות מעורבת יותר ולהבין בחוקי העבודה וחישובי השכר.
- יחסים ישירים עם העובד – התקשורת וההבנה בין המשפחה לעובד עשויות להיות ברורות וישירות יותר.
מצד שני , יש גם כמה חסרונות או "אתגרים" :
- סיבוכים בירוקרטיים – המשפחה אחראית על תשלומים כדוגמת – ביטוח לאומי וביטוח בריאות, ולפעמים גם על תיאום היתרי העבודה של העובד (למרות שבנושא זה יש לתאגיד/לשכה פרטית תפקיד, כך שניתן להיעזר בתאגיד לשם כך)
- תקלות והתמודדות עם בעיות – במקרה של בעיות או אי הבנות, עשויה להיות פחות תמיכה מקצועית בהשוואה לשימוש בחברת סיעוד. בהעסקה משולבת של העובד הזר בסיעוד חברת הסיעוד לעיתים מייעצת למשפחה למרות שזה לא תפקידה וגם יש סוגיות שהן לא במסגרת המומחיות שלה (דבר אשר עלול לגרום להטעיית המשפחה).
- דרישות חוקיות – חשוב לוודא שההעסקה עומדת בדרישות החוקיות לגבי תנאי עבודה, שכר מינימום, שעות עבודה ועוד . כלומר המשפחה צריכה ללמוד את חוקי העבודה כדי להעסיק נכון וכחוק, ואין לה "עזרה " בנושא זה אם היא המעסיקה הבלעדית.
אוקיי, אז לאחר שהבנו מה זאת גמלת סיעוד בכסף ומצאנו עובד זר סיעודי , מה אנחנו צריכים לדעת כדי לא לעבור על החוק (מה הן זכויות העובד הזר הסיעודי) ?
לשכה פרטית – חשוב לרשום את העובד בלשכה פרטית . לשכה פרטית או בשמה "העממי" – תאגיד – היא למעשה חברה או ארגון העוסקת בהבאת עובדים זרים לישראל, במיוחד לעבודה בתחום הסיעוד. התאגיד פועל תחת רישיון ממשרד העבודה והרווחה, ומספק שירותים להעסקת עובדים זרים. הלשכה מספקת את העובד הזר בהתאם לצרכיה המשפחה, ובדרך כלל מטפלת בכל תהליך הגיוס, הסדרת האישורים והבאת העובד לארץ (במקרה של "יבוא" עובד זר סיעודי). הלשכה גם עוזרת בהסדרת היתרי עבודה, אינטר ויזה, מתן חוזי עבודה למשפחה (לצורך ההעסקה). ועוד .
העסקה לפי החוק– העובד הזר הסיעודי נחשב כעובד במשרה מלאה וזאת לפי פסיקת בג"ץ שקבעה כי מדובר במשרת אמון אך חובות המעסיק הם לפי העסקה במשרה מלאה, על כל המשתמע מכך.
ביטוח רפואי – חובה על פי חוק לבטח את העובד בביטוח רפואי. העלות משתנה מחברת ביטוח אחת לשניה ומשתנה בהתאם לפוליסה שתבחרו עבור העובד, נכון להיום העלות הבסיסית היא בין 200 ל- 400 ש"ח , שימו לב – ניתן להפחית על פי התקנות משכר העובד מחצית מתשלום הביטוח הרפואי (אך עד לתקרה של 164.91 ש"ח ובכפוף לחוזה העסקה).
ביטוח לאומי – חובה לבטח את העובד בביטוח הלאומי. נכון לינואר 2025 האחוז שעל המעסיק לשלם עבור העובד הוא 2% מהשכר ברוטו שמשולם לעובד. ואין לנכות משכר העובד את חלקו בביטוח הלאומי.
חוזה עבודה – יש לערוך חוזה עבודה בין המשפחה לעובד, שבו יפורטו תנאי העבודה, שכר, שעות עבודה, חופשות, ביטוחים ותנאים נוספים. במדריך שלנו לחסכון בעלות העסקת העובד הזר יש כמה הצעות שקשורות לשלב כתיבת החוזה מול העובד. החוזה יבטיח שההסכמות הועברו בצורה ברורה לעובד וימנע בעיות בעתיד. החוזה צריך להיות בשפה שהעובד מבין ורצוי שהחוזה יהיה מפורט עד כמה שאפשר כדי למנוע מצבי אי נעימות.
הסדרת מגורים – העובד הזר בדרך כלל מתגורר אצל המשפחה או בקרבתה. עליך לוודא כי תנאי המגורים שלו ראויים ונכונים. אתה לא יכול להעמיד את העובד בתנאים בלתי הולמים או מגבילים.
שכר המינימום – יש חובה לשלם שכר ברוטו שלא יופחת משכר המינימום שקבוע בחוק למשרה מלאה והוא – 6247.67 ₪ (נכון לאפריל 2025). עם זאת, לפי תקנות עובדים זרים וכן לפי פסיקות, ניתן להפחית משכר המינימום ברוטו הוצאות עבור מגורים והוצאות נלוות למגורים והוצאות כלכלה כשמדובר בעובד זר המתגורר בבית המעסיק וכל ההוצאות עליו (לפי התקנות והפסיקה מותר לנכות משכר העובד הזר הסיעודי ברוטו עד 25% , אך לא באופן אוטומטי , כלומר כל מקרה לגופו – באיזה אזור בארץ ואם הדירה בבעלות המעסיק או לא וכד') .
תנאים סוציאליים – חובה לשלם לעובד (כמו כל עובד שכיר אחר במדינה) זכויות סוציאליות כדוגמת – דמי הבראה , דמי ימי חג, דמי ימי חופשה , פנסיה וכו'.
שעות עבודה – יש להקפיד (עד כמה שאפשר) על העסקה של 42 שעות בשבוע. בשל הקושי לחישוב שעות העבודה לעובד סיעודי המטפל באדם סיעודי בביתו הוגדרה משרה זו כמשרת אמון, יחד עם זאת, המעסיק אכן מחויב לבדוק ולוודא שאין עומס טיפולי והעובד אכן עובד כ-42 שעות בשבוע במצטבר.
יום מנוחה שבועי – הפסיקה קבעה יום חופשה שבועית של 25 שעות ברצף. העובד יכול לבחור בין אחד מהימים – שבת, ראשון או שישי כיום המנוחה שלו. אם עבד העובד ביום המנוחה שלו אזי יש לשלם לו לפי תעריף 150% משכר יומי רגיל +150% שכר שעתי (לפי פסיקה). תעריף עבודה ביום שבתון עומד היום על 426.35 ש"ח (לפי שכר המינימום נכון לאפריל 2025)
מעקב אחרי זכויות העובד – יש לוודא כי העובד מקבל את כל זכויותיו. להתעדכן בחוקי העבודה ותקנות הקשורות לעובדי הסיעוד הזרים (ולעובדי המשק בכלל כמו לדוגמא שכר המינימום שמתעדכן מדי פעם), לעקוב אחרי הביצוע של החוקים בנוגע לעובדים זרים ולוודא כי העובד לא נפגע מתנאים שאינם הוגנים.