סיום העסקת עוזרת הבית

עוזרת הבית פוטרה או התפטרה ?

דעו כי חוקי העבודה בישראל מחייבים אותכם – מעסיקי עובדי משק הבית לשלם לעוזר/ת הבית תנאים סוציאליים ולא רק שכר עבור עבודה.

אז מה עליכם לדעת בסיום העסקת העובד ? ומה זה למעשה "גמר חשבון "  ??

גמר חשבון לעוזרת בית הוא תהליך שבו מחושב הסכום שיש לשלם לה בסיום ההעסקה, תוך התחשבות בכל חובות המעסיק לפי חוקי העבודה. גמר חשבון כולל את כל התשלומים שעל המעסיק לבצע בעת סיום העבודה, והם כוללים את הדברים הבאים:

פיצויים – פיצויים לעובד הם תשלום כספי המגיע לו במקרה של פיטורין או התפטרות בתנאים מסוימים.

פיצויי פיטורין הם סכום כסף שמגיע לעובד במקרה של פיטורין, או במקרה של התפטרות בתנאים מסוימים, והם נועדו לשמש כ"תמורה" עבור תקופת העבודה שבמהלכה העובד לא יכול היה לפתח קריירה או להשיג עבודה חדשה בקלות.

החישוב הוא כדלקמן – אם עבדה מעל לשנה, ופוטרה או התפטרה בנסיבות מסוימות המזכות בפיצויי פיטורין תהיה זכאית לשכר חודשי אחרון כפול מס' שנות העסקה (אלא אם עבדה בהיקף משרה שונה מדיי חודש, כלומר מס' שעות לא קבוע אלא משתנה אז יש לחשב לפי ממוצע שעות של כל תקופת ההעסקה כפול שכר שעתי אחרון).

פיצויים במקרה של התפטרות  – התפטרות שלא בדין פיטורין מזכה רק בפיצויים ששולמו כחלק מהפרשות המעסיק לפנסיה לפי צו ההרחבה לפנסיה חובה , רכיב הפיצויים שלפי צו ההרחבה הוא  – 6% משכר העובד החודשי.

 פנסיה – החל משנת 2008, יש חובה להפריש כספים לפנסיה עבור כל עובד במדינת ישראל, גם אם הוא עובד חלקי. זהו חלק מהסדרים חוקיים שנועדו להבטיח לאנשים חיסכון שיאפשר להם קיום כלכלי בעת פרישה.

החוק מחייב את המעסיק להפריש לקרן פנסיה לפחות את הסכום הבא:

• העובד:  6% מהשכר כל חודש.
• המעסיק: 6.5% מהשכר כל חודש.

פנסיה היא אמצעי ביטחון כלכלי לעובד לאחר פרישה מעבודה. היא כוללת חיסכון שצובר שווי במשך השנים ומנוהל על ידי קרן פנסיה או ביטוח חיים, וכוללת לרוב גם ביטוחים נוספים כמו ביטוח חיים ואובדן כושר עבודה. כל עובד במדינת ישראל זכאי לפנסיה, והמעסיק מחויב להפריש סכום מסוים כל חודש לקרן הפנסיה של העובד.

חופשה שנתית – אם עוזרת הבית לא ניצלה את ימי החופשה שלהם זכאית על פי החוק יש לשלם לה בגמר חשבון עבור ימי החופשה שלא נוצלו ("פדיון ימי חופשה"). החוק קובע את מספר ימי החופשה השנתיים המינימליים להם העובד זכאי.  ואלה מחושבים גם לפי אורך תקופת העבודה. במקרה של עובד במשרה לא מלאה, כלומר עובד שעתי/יומי, אז החישוב יהיה יחסי . עם זאת , יש לשים לב לכמה תנאים שצריכים להתקיים – כדוגמת – אם יש עבודה רצופה של 75 ימי בשנה או בשנתיים רצופות. אופן החישוב –  מס' שעות העבודה בחודש של העובד השעתי כפול ימי החופש בחודש להם זכאי עובד במשרה מלאה לחלק ל-182 שעות עבודה בחודש (שהם סה"כ שעות עבודה בחודש לעובד במשרה מלאה)  התוצאה שמתקבלת הינה מספר ימי חופש בחודש לעובד השעתי (כשיום חופשה שנתית לפי נוסחה זו הינו 8 שעות בלבד) .  

הבראה – היא תשלום המגיע לעובדים בסיום העבודה, או בתום שנת עבודה, כחלק מהזכויות הסוציאליות. במידה והעובד לא קיבל את דמי ההבראה במהלך תקופת עבודתו, יש לשלם לו את הסכום המגיע לו בגמר חשבון, לפי מספר שנות העבודה. דמי ההבראה תלויים בשנות הוותק של העובד ובהיקף המשרה שלו, לדוגמא עוזרת בית שסיימה שנת עבודה ואחוז המשרה שלה הינו 25% אז החישוב הוא – זכאות של עובד משרה מלאה לפי שנת וותק ראשונה (5ימי הבראה בסוף שנה ראשונה)  ולפי תעריף יום הבראה (תעריף אחרון – 418 שח לעובדי המגזר הפרטי) כפול 25% .

דמי ימי חג – עובד זכאי ל-9 ימי חג בשנה, בהתאם לחוק העבודה בישראל. עובד שעתי , העובד יום בשבוע בד"כ אינו זכאי לימי חג אלא אם יום החג נפל על יום עבודתו והוא אינו יכול לשנות את היום (כלומר להחליפו ביום אחר בשבוע) אזי יש לשלם לעובד כאילו עבד ביום זה (אם הוא בפועל לא עובד בגלל שמדובר בחג) ואם טרח ובא לעבודה למרות שיש לו חג אז יש לשלם לו תוספת כפיצוי על עבודתו בחגו , 150% כפול השכר הרגיל.

ימי הודעה מוקדמת – הם ימים שהמעסיק או העובד נדרשים להודיע מראש על סיום ההעסקה, בין אם מדובר בפיטורים או בהתפטרות. החוק קובע תקופת הודעה מוקדמת שתלויה בשנות העבודה של העובד, במטרה לאפשר לשני הצדדים להיערך לשינוי ולהתארגן בהתאם.

ימי ההודעה המוקדמת שעל המעסיק או העובד לתת לפי החוק כשמדובר בעובד בשכר (כלומר עובד שהוא לא עובד במשכורת/עובד חודשי):

במהלך שנת עבודתו הראשונה -יום אחד בשל כל חודש עבודה. במהלך שנת עבודתו השנייה- של 14 ימים, בתוספת של יום אחד בשל כל 2 חודשי עבודה בשנה האמורה. במהלך שנת עבודתו השלישית – של 21 ימים , בתוספת יום אחד בשל כל שני חודשי עבודה בשנה האמורה. לאחר שנה שלישית לעבודה – חודש ימים.

לסיכום – תשלום תנאים סוציאליים לעובד משק הבית הוא חובה על פי החוק, וההפרה של חובה זו יכולה להוביל לעונשים. אי תשלום תנאים סוציאליים לעוזרת בית עלול להוביל לתביעות בבית הדין לעבודה, תשלום פיצויים, תוספות ריבית והצמדה, ואף סנקציות פליליות במקרים חמורים. חשוב להקפיד לשלם את הזכויות הסוציאליות של העובד כדי להימנע מסנקציות אלו.