תלוש שכר לעובד הזר

תחליף לתלוש שכר

נתחיל ונציין – מטופל סיעודי / משפחה (של המטופל) המעסיקה עובד זר סיעודי אינה מחויבת על פי החוק במתן תלוש שכר לעובד (נכון לשנת 2025) . חברת סיעוד, לעומת זאת (בשל היותה חברה ולא פרט)  אשר מעסיקה את העובד במקביל להעסקתו עם משפחת המטופל,  מחויבת במתן תלוש שכר לעובד (עם כל המשתמע מכך).

ויחד עם זאת, אנו כן ממליצים למשפחה המעסיקה להפיק דף חודשי דמוי תלוש שכר בשפה שהעובד מבין ולנהל פנקס שכר וזאת על מנת לשמור על מעקב, רישום וניהול נכון של ההעסקה. וגם כדי למנוע דרישות ותביעות עתידיות מצד העובד.  בפנקס חשוב לציין כל תשלום ששולם לעובד וכל אירוע ברמה החודשית וברמה השנתית. עוד מומלץ להחתים את העובד על מסמך חודשי זה.

בהקשר לתלוש השכר לעובד הזר , העסקת עובד זר סיעודי על ידי מטופל סיעודי שונה מכל העסקה רגילה של עובדים במדינת ישראל בכמה נושאים וביניהם – ניכויי החובה –

מס ביטוח לאומי וביטוח בריאות – המטופל הסיעודי / המשפחה משלמת רק את חלקה במס כמעסיקה. העובד אינו משלם את חלקו (לפרטים נוספים לחצו על הקישור – תשלום ביטוח לאומי עבור עובד זר  ).   

מס הכנסה- העובד הזר הסיעודי לא משלם בפועל מס הכנסה (לקריאת המידע בנושא לחצו כאן).

הסעיפים שחשוב לכלול בתחליף לתלוש השכר /פנקס השכר  :

• פרטים אישיים– שם העובד ומס' הדרכון, שם המעסיק , תאריך תחילת העבודה , ותק העבודה ואחוז המשרה (כשמדובר בהעסקה משולבת עם חברת סיעוד אז יש לבדוק את אחוז המשרה מדיי חודש לפי תלוש השכר שהחברה מסרה לעובד, כאשר החישוב נעשה כדלקמן – משרה מלאה = 42 שעות בשבוע או 182 בחודש, אם החברה מעסיקה את העובד ב- 26 שעות סיעוד שבועיות, 26 לחלק ל-42 שווה ל- 61.90% העסקה על ידי החברה . והמשפחה מעסיקה באחוז משרה את זמן השארית שהיא  – 38.1% ).
• שכר ברוטו – סכום השכר לפני הניכויים המותרים (אם יש), ולפני שכר שעות נוספות (שכר עבודה ביום השבתון נחשב לשכר שעות נוספות). שכר המינימום ברוטו לחודש , למשרה מלאה , נכון ליולי 2025 הינו- 6,247.67 ₪ . שכר שעתי ברוטו הינו – 34.32 ₪ (6247.67/182).
• ניכוים מותרים – אם יש ניכויים יש לציין אותם בפנקס השכר, שם הניכוי וסכום הניכוי, לדוגמא – ביטוח רפואי – 145 ₪ . מגורים – 246.19 . סה"כ ניכוים- 391.19 ₪ .
• מקדמות – מקדמות הינם סכומי כסף ששולמו לעובד על חשבון השכר . יש מעסיקים שהדמי כיס שהם משלמים לעובד (100 ₪ בשבוע) הוא חלק מהשכר שנקבע בחוזה , כלומר מקדמה לשכר. לדוגמה – סוכם 5500 (נטו אחרי ניכוים) שכולל 100 שח שבועי. בסעיף זה יש לציין כמה שולם מדיי שבוע ויש לסמן מינוס ליד הסכום (לדוגמה 400- בחודש עם 4 שבועות או 500- בחודש עם 5 שבועות ). ויש מעסיקים שקבעו עם העובד בחוזה שהם משלמים את ה-100 ₪ השבועי בתוספת לשכר. ואז זה לא יחשב כמקדמה אלא כחלק מהשכר (לדוגמה – 5500 +400 , סה"כ שכר נטו אחרי ניכוים מותרים- 5900).
• שכר חודשי נטו – זה השכר ברוטו מינוס ניכוים ומינוס מקדמות (אם יש) . ולפני שעות נוספות (כלומר עבודה בשבתות , עבודה בימי חג אם היו, שעות נוספות בבית חולים אם היו).
• עבודה בימי השבתון – אם הייתה עבודה בימי השבתון, יש לציין את מספר ימי החופשה השבועית של אותו חודש שאותם עבד העובד. ואת הסכום הכולל של שכר זה. נכון ליולי 2025 , שכר שבתון שווה ל-426.35 ₪ (לפי שכר המינימום). עליכם לדעת כי- עובד זר סיעודי המתגורר בבית המעסיק 24 שעות ביממה. 6-7 ימים בשבוע . זכאי לחופשה שבועית של 25 שעות רצופות בשבוע, לא ניתן לחלק את השעות בין ימי השבוע. חוץ מ- 25 שעות אלו אין העובד הזר הסיעודי זכאי לעוד שעות של מנוחה שבועית לפי החוק (עובדים רבים מבקשים שעתיים מנוחה ביום ועליכם לדעת כי אין כל חובה לתת הפסקה של שעתיים בעבודת העובדת הזרה. גם היועץ המשפטי של התמ"ת- אינו מכיר כל סימוכין לכך בחוק. יחד עם זאת במידה ועולה הבקשה מצד העובד יש לבדוק האם יש עומס טיפולי על העובד והאם ניתן לעזור ולהקל עליו).
• זכאות לימי חופשה שנתית – הזכאות לימי חופשה שנתית משתנה בהתאם לוותק העובד, עובד סיעודי זר עם וותק של 1-5 שנים צובר מדיי חודש 1.17 ימי חופשה. יש לציין זאת בפנקס ולצבור את הימים עד למועד שיוצא לחופשה (לפי החוק לא ניתן לצבור אלא …להמשך לחצו כאן) . חשוב לדעת – פדיון ימי חופשה במהלך ההעסקה אסור . הזכאות לימי חופשה מתחילה מהיום הראשון להעסקה. על פי חוק מי שקובע את מועד היציאה לחופשה הוא המעסיק.
• ימי חג – העובד זכאי ל- 9 ימי חג בשנה. ימי החג הם לפי בחירתו – או החגים הנהוגים בישראל לפי הדת היהודית או לפי חגיי דתו.  על העובד להודיע למעסיק בתחילת העסקתו את ימי החג שבחר. ימים אלו יש לקבוע בחוזה העסקה. אם עבד העובד ביום חגו אז יש לשלם לו גם את שכרו הרגיל על יום זה וגם תוספת לפי החישוב המפורט בקישור זה.
• ימי מחלה שנוצלו ויתרת ימי מחלה – העובד צובר 1.5 ימי מחלה בחודש (חודש עבודה מלא לעובד במשרה מלאה – 6 ימים בשבוע). סה"כ בשנה – 18 ימי מחלה. עד לזכאות מקסימלית של 90 ימי מחלה. דמי ימי מחלה משולמים כנגד אישור מחלה רשמי. ערך כספי של יום מחלה הוא השכר החודשי שהיה העובד זכאי לקבל אילו המשיך בעבודתו (לא כולל שעות נוספות ) חלקי 30 יום. היום הראשון אינו משולם (0%), היום השני והשלישי 50% מערך יום זה. ומהיום הרביעי ועד מקסימום 90 יום – יש לשלם לפי .100%.
• הפרשות לגמל– ניתן לציין בפנקס השכר/ תלוש שכר את הסכום שיש לחסוך בצד עבור תשלומי הפנסיה לעובד הזר. מדובר ב-12.5% מהשכר ברוטו (לא כולל חלק העובד) ללא תשלום שעות נוספות. לגבי תשלום הפנסיה לעובד זר סיעודי יש כמה דגשים שצריך להשים לב אליהם. כל הפרטים בקישור – פנסיה לעובד הזר הסיעודי.

• אירועים מיוחדים – תשלום שהם חד פעמיים בשנה , כמו הבראה יש לציין בתלוש שכר / פנקס שכר באותו חודש ששולמה ההבראה. בנוסף אם העובד עבד בבית חולים (כשהמטופל מאושפז) יש לציין את השעות שעבד , יש להקפיד על 8 שעות עבודה ביום , מעבר ל-8 שעות ביום ו-7 שעות בלילה יש לשלם שעות נוספות.